שביל החורש, שתולה – מנהרות בכביש הצפון, לא רק חיזבאללה
המלצת מסלול של שחר ניצן, בת שירות במרכז סיור ולימוד "אורות הגליל"
נקודת התחלה: מושב שתולה.
נקודת סיום: חניון הסרנים (בוויז).
אורך המסלול: כ-3 קילומטר.
מתאים למשפחות מטיבות לכת קל.
כשאומרים לכם מנהרות וצפון ביחד, רוב הסיכויים שהדבר הראשון שיעלה לכם בראש זה מנהרות הטרור של חיזבאללה שהתגלו לא מזמן. אנחנו לעומת זאת, רוצים להזמין אתכם למנהרה שאמנם גם היא נחשדה כמנהרת טרור, אבל בסוף התגלתה כפלא יוצא דופן בישראל.
אז יצאנו לשטח לפגוש את חנוך כליל החורש, תושב שתולה, שהחליט להנגיש את היופי של האזור לקהל הרחב, ופרץ שביל חדש בעזרת מתנדבים ובסיוע קק"ל והוועדה לשבילי ישראל של החברה להגנת הטבע. במהלך פריצת השביל התגלתה מערת רהב. המערה התגלתה מעט אחרי המערכה במנהרות בעזה, וגילויה הדאיג את הכוחות הצהליי"ם בשטח, שחשדו בה כמנהרת טרור. הכוח הצבאי ישב סביב המערה בהיכון לכל תרחיש, עד שפרופסור עמוס פרומקין מהמלח"ם (מרכז לחקר מערות) הרגיעו את כולם, כשבדקו ואישרו שמדובר במערה טבעית.
אז על מה כל המהומה? המערה היא "הוטת רהב". הוטה משמעותה מעין בור באדמה, שנוצר בתהליך "קארסטי", כלומר מתהליך של המסת סלעי הגיר ע"י הגשם. העומק של הוטת רהב הוא 188 מטר! מה שהופך אותה להוטה העמוקה ביותר בישראל!
השביל בו נמצאה ההוטה סומן ב2017, בתוך חורש יפייפה ופרוע.
אז אם מתחשק לכם להצפין ממש עד הקצה, לאזור קצת אומץ, ולחנוך שביל מקסים, שרק מחכה לעיניים ולרגליים שיחברו בינו לבין האדם, הפרטים לפניכם –
אז איך מגיעים? ניסע אל מושב שתולה ובצומת הפונה צפונה אל כביש העלייה למושב נחלוף ליד שלט חום "חניון נו"י סרנים" שם ניתן להשאיר את אחד הרכבים לסיום המסלול. נמשיך ישר אל תוך המושב עד הסוף ובצומת T נפנה ימינה ונגיע ל"קירות מדברים" – חומת בטחון של הגבול עם ציורי קיר של אומנים מכל העולם. נפנה ימינה ולאחר כקילומטר נפגוש סימון אדום מצד ימין שם נתחיל את מסלולנו.
ניכנס דרך שער הבקר (לא לשכוח לסגור אותו מיד אחריכם!) ונתחיל לצעוד על סימון אדום בשביל עפר. כמה מטרים אחרי מכלאת בקר השביל נכנס שמאלה לתוך החורש. בשלב זה עליכם להיות ערניים- לצד השביל מסתתרת אותה הוטת רהב המדוברת, היא מגודרת בשל עומקה הרב. נמשיך על הסימון האדום עד לפגישה עם סימון שחור. תוכלו לקחת בו שמאלה (דרומה) לכיוון תצפית מקסימה ולאחר מכן לחזור לנקודת הפיצול ולהמשיך עם השביל השחור. או שתוכלו מלכתחילה לקחת ימינה בפיצול. השביל בשלב זה יורד אל תוך הוואדי של אחד מיובליו של נחל בצת ונפגש עם שביל כחול.
כל השנה השביל ירוק, כלומר, הטבע ירוק, אחד מהיתרונות של החורש שלנו… אבל לכל עונה יש פרח מאפיין, אם תזדרזו להגיע, תוכלו לצפות בהמון רקפות, דודאים, נרקיסים ועוד פרחי חורף. גם חיות יש, כמובן, ואם תהיו בשקט אולי אפילו תצליחו לראות חזיר בר..
נמשיך עם השביל הכחול בירידה מוצלת, עד שנגיע לכביש. נחצה אותו (בזהירות!) ונמשיך בשביל הכחול מצידו השני של הכביש. נצעד בחורש עד שנגיע לשביל עפר, ניקח שמאלה ומיד ימינה על השביל. (עדיין בסימון כחול) שימו לב שאחרי כמאתיים מטר השביל נכנס לתוך החורש. מחכה לכם עלייה קצרצרה עד לחניון הסרנים על שם ניר זהבי ויפתח עין, שם נגמר המסלול. בחניון תוכלו למצוא שולחנות פיקניק ואפילו גן שעשועים קטן.
ואם כל זה עדיין לא עשה לכם חשק, גם נגלה ונגיד שבגלל מיעוט הקבוצות שעברו את השביל, כל האזור עדיין נקי מזבל…
ואם כבר פתחנו את העולם התת קרקעי בגבול הצפון, נגלה לכם שכל הפיצוצים של הצבא חשפו שלל של מערות נטיפים ומערות קארסטיות שונות. אבל עליהם נספר לכם בפעם אחרת…
