נחל חזורי

נחל חזורי – המלצת מסלול של תהילה דרמון, בת שירות במרכז סיור ולימוד אורות הגליל

אנחנו מתחילים בצפון הרחוק. זה לא חיפה וגם לא יוקנעם, אנחנו באמת בצפון. מרחק מכובד של נסיעה אפילו מהערים הקרובות, אלא אם כן אתם גרים בנווה אטי"ב. מקום בו קר לפעמים גם בקיץ, ולבן בחורף. מנחשים כבר?
אז לא, לא החרמון.
כלומר, לא החרמון עצמו. אנחנו כמעט שם, אפשר לראות את הכביש שמעפיל לפסגת האתר ולאטרקציות-בתשלום-שאם-כבר-הגענו-אז…
אבל אנחנו עוצרים קצת קודם, למסלול יפהפה, אתגרי ולא ארוך מידי, שטומן לאורכו סיפורים, אגדות, צומח וחי. ומה שכיף, שאפשר לבחור איפה לסיים את המסלול לפי מה שאוהבים.

אורך המסלול: בין 2 ל5 ק"מ, מגוון אפשרויות אורך.
רמת קושי: משפחות מטיבות לכת
דרכי הגעה: במעלה כביש 989, קצת לפני נווה אטי"ב. בוויז: נבי חזורי/אנדרטת סיירת אגוז
עונות מומלצות: אביב, קיץ, סתיו
נקודות סיום: מעגלי חזרה לרכב/ שמורת הבניאס/ מבצר נמרוד.

תכירו את נחל חזורי גובתה:
המסלול לא ארוך, סה"כ כ-5 ק"מ, מוצל ברובו ונעים כמעט כל השנה. למרות שהמסלול קצר יחסית הוא מאתגר ודורש מעבר בין סלעים גדולים. לכן מומלץ שלא להביא מקלות הליכה ולא ילדים קטנים…
המסלול אסור בימי גשמים וגם כמה ימים לאחר מכן. מומלץ להתעדכן כיוון שהשביל בחורף מחליק ומסוכן. עד האביב עוד צפויים מים זורמים במסלול.
בימי הקיץ יש להיזהר שלא להרים אבנים אבנים ותשימו לב, שלא תיתקלו בנחש צפע החרמון.
תיק, מים, כובע, נעליים, ויצאנו לדרך!

נקודת ההתחלה סמוכה לקבר נבי חזורי, המקודש לדרוזים. השיח' עותמאן חזורי, הידוע כמי "שמבקש שלום ורודפהו..". אותו שייח' היה יושב על צומת הדרכים בין דמשק לעכו, שבה צעדו רבים: ארמים, צלבנים, ממלוכים ועוד. מספרים כי השייח' היה מזמין כל אדם שהלך בדרך להתארח אצלו.
לשייח' הייתה שיטה לגלות את צפונותיו של עובר האורח ותמיד היה מכבדו בקומץ מלח מיוחד, לטבול בו את הפת. אם היו פניו של האורח לשלום, היה המלח מעצים כוחו, וברכת השייח' על ראשו. אולם אם לריב ומלחמה היו פני האורח, היה המלח משכיח ממנו לחלוטין את מגמתו והוא היה שב במהירה לביתו, וברכת השייח' על ראשו.
בסמוך לקבר יש חניון מסודר ושולחנות פיקניק. הסימון שלנו כחול, אבל אם נכנסים עוד קצת בסימון האדום מגיעים לאנדרטת הנצחה לחללי סיירת אגוז שנפלו באזור בעת נסיונות בלימת המחבלים הרבים שניסו להיכנס לישראל.

לאחר שתי הנקודות החשובות הללו, אפשר לעבור את ההקדמה ולהתחיל את המסלול. הכניסה נמצאת מול החנייה, סימון כחול.
נחל חזורי מתחתר באבן גיר, שמאפיין את מסלע החרמון, ושיוצר לנו תופעות קרסטיות והמון מפלים במורד הנחל. במפלים צריך להיזהר ולקפץ ביציבות בין הסלעים.
כמו כל אזור המרובה במים, נוכל לראות לאורך הנחל שרידי טחנות קמח עתיקות.
הצומח הוא חורש ים תיכוני: אלון, אללה, דפנה, הרדוף, דולב, קיסוסית ועוד צמחי חורש שמצלים על המשך המסלול.
לאחר כק"מ נגיע לפיצול שבילים וכאן יהיו לנו שלוש אפשרויות:
להמשיך לנחל גובתה (סימון כחול) – ליהנות עוד מהאתגר של הנחל, להמשיך ולהאריך את הדרך. בסופו של המסלול הזה נגיע קרוב לחניון שמורת הבניאס (כניסה בתשלום/מטמון והזמנת מקום מראש בימי קורונה), שיאפשר לנו לזכות וליהנות מן השמורה המקסימה.

אופציה שנייה: לעלות למבצר נמרוד (סימון כחול המתחלף לירוק)- עלייה קצת מאתגרת אך כשמגיעים למעלה שוכחים את הקושי ונהנים מנוף משגע וממצודה מימי הביניים. המצודה שבוצרה מאוחר יותר על ידי הממלוכים, השתמרה בצורה מרשימה. גם כאן הכניסה לאתר היא של הגנים הלאומיים (ובימי קורונה, כאמור, להזמין מראש).
אופציה שלישית: אפשרות נוספת היא לחזור מעגלית אל חניון ההתחלה- לעלות בעלייה לכיוון מבצר נמרוד ובסוף העלייה לפנות שמאלה בסימון אדום, שעובר דרך אנדרטת חללי סיירת אגוז בחזרה לחנייה.
כל סיום שווה בדרכו, ומומלץ!

שימו לב – אין להיכנס למסלול מספר ימים לאחר ירידת גשמים!

צילום: ליבנה שלוי, מרכז סיור ולימוד קשת יהונתן