ימי השישי מתארכים מרגע לרגע ולכם כבר נמאס לשבת בבית?
בואו לבקר באתר מרשים שנמצא ממש מתחת לאף שלנו בתוך הישוב פדואל שבמערב השומרון.
המלצת מסלול של טליה וייספיש, בת שירות במרכז סיור ולימוד שומרון.
נקודת התחלה וסיום: "המרפסת של המדינה" (בוויז).
ישנו אינטרקום בכניסה לתצפית.
משך הטיול: בין שעה וחצי לשעתיים
רמת קושי: לכל המשפחה
נגישות לנכים ועגלות: עד המרפסת.
"המרפסת של המדינה"
שמו של האתר ניתן על ידי ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, שנהג להביא לנקודה הזו אנשים בכירים מהארץ ומהעולם במטרה להמחיש להם כמה צרה ישראל וכמה פגיעה המדינה אם נוותר על מערב השומרון אשר שולט על כל אזור גוש דן!
מהאתר ניתן לראות את רוב מישור החוף מהארובות המעשנות של חדרה דרך תל אביב, נמל התעופה בן גוריון וראשון לציון, בימים של ראות טובה ניתן לראות אפילו את המגדל של אוניברסיטת חיפה בצפון ואת ארובות אשקלון בדרום.
אך הסיפור שלנו לא נגמר במרפסת, הוא רק מתחיל, כל ההיסטוריה מלפנינו.
שימו לב שמשמאל (דרום) ניתן לראות סימון שבילים בצבע ירוק ההולך במגמה שמאלה ולאחר מספר דקות יתגלה בפניכם אתר מרהיב בשם דיר קלעה, זהו אתר ארכיאולוגי מתקופה הביזנטית.
בשומרון חיות מספר דתות- המוסלמים, הנוצרים היהודים והשומרונים. שומרונים? מי הם בכלל? אז ככה, בספר מלכים מסופר שהגיע מלך אשור והגלה את תושבי ממלכת ישראל:
כ"ב וַיֵּלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכָל-חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר עָשָׂה: לֹא-סָרוּ, מִמֶּנָּה. כ"ג עַד אֲשֶׁר-הֵסִיר יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, מֵעַל פָּנָיו, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר, בְּיַד כָּל-עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים; וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ, אַשּׁוּרָה, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה. כ"ד וַיָּבֵא מֶלֶךְ-אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת, וּסְפַרְוַיִם, וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּרְשׁוּ, אֶת-שֹׁמְרוֹן, וַיֵּשְׁבוּ, בְּעָרֶיהָ כ"ה וַיְהִי, בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם, לֹא יָרְאוּ, אֶת-יְהוָה; וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּהֶם אֶת-הָאֲרָיוֹת, וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם. כ"ו וַיֹּאמְרוּ, לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר, הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, לֹא יָדְעוּ, אֶת-מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ; וַיְשַׁלַּח-בָּם אֶת-הָאֲרָיוֹת, וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם, כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים, אֶת-מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ. כ"ז וַיְצַו מֶלֶךְ-אַשּׁוּר לֵאמֹר, הֹלִיכוּ שָׁמָּה אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלִיתֶם מִשָּׁם, וְיֵלְכוּ, וְיֵשְׁבוּ שָׁם; וְיֹרֵם, אֶת-מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ. כ"ח וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים, אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן, וַיֵּשֶׁב, בְּבֵית-אֵל; וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם, אֵיךְ יִירְאוּ אֶת-יְהוָה. כ"ט וַיִּהְיוּ עֹשִׂים, גּוֹי גּוֹי אֱלֹהָיו; וַיַּנִּיחוּ בְּבֵית הַבָּמוֹת, אֲשֶׁר עָשׂוּ הַשֹּׁמְרֹנִים, גּוֹי גּוֹי בְּעָרֵיהֶם, אֲשֶׁר הֵם יֹשְׁבִים שָׁם. (מלכים ב פרק י"ז)
למעשה מלך אשור עולה לארץ ישראל ותוקף את יושביה ואח"כ עולה לעיר שומרון- שהיא סבסטיה הנמצאת צפון מזרחית אלינו, ועושה מצור על העיר במשך שלוש שנים. לאחר אותן שנים נכנעים תושבי העיר שומרון (ישראלים). בתגובה לכניעתם מגלה מלך אשור את בני ישראל לאשור (ושם הם חוטאים וכופרים בה'). למעשה לאחר הגליית בני ישראל מביא לפה מלך אשור במקומם אנשים מעמים אחרים מרחבי ממלכתו ובין השאר כותים, הכותים האלו מתיישבים בשומרון ועובדים עבודה זרה, ובעקבות זאת מתחילים אריות לטרוף בהם, התושבים החדשים באים למלך אשור ומתלוננים שאריות טורפים אותם והוא שולח רץ לקרוא לאחד מכהני עם ישראל כדי שיביא פתרון לבעיה. אותו כהן אומר להם שהאריות לא יטרפו את מאמיני ה' והם מחליטים להתגייר אך על פי המסופר ממשיכים לעבוד גם עבודה זרה. על פי הגישה המקובלת כיום אותם כותים שהגיעו לכאן והתגיירו בעקבות האריות שחיו באזור אלו הם השומרונים.
אבל למה שומרונים?
אנשי הדת טוענים שהם שארית מן הישראלים שנשארו בארץ ולא הוגלו והם שומרים על הדת משה. אבל בפועל הם מקיימים את התורה בשונה מאתנו עם מנהגים ואמונות אחרות ומאמינים כי המקום המקודש הוא הר גריזים ולא הר המוריה וירושלים.
אז מה קשורים השומרונים למבצר שאנו נמצאים בו? המבצר שאנו נמצאים בו הוא נקודת שמירה מהתקופה הביזנטית. (תחילת המאה ה-4 עד אמצע המאה ה-7 לספירה)
הביזנטים חיו באזור זה של הארץ במקביל לשומרונים, ואלו לא חיו בשלום כל כך ומרדו בביזנטים, לכן הביזנטים הקימו נקודת שמירה שתהיה גם כקו גבול בניהם לבין השומרונים.
דבר נוסף שעשו הביזנטין על מנת שהחיילים ישמרו טוב יותר, לכל חייל ניתנה חלקת אדמה סביב המבצר שעליו לעבד ולטפח וכך כל חייל גם דואג לממונו ועמל כפיו, ממש כמו היאחזויות נח"ל שהיו בעבר.
אם נמשיך עוד טיפה על סימון שחור נגיע למערה מופלאה ובה נקבת מים קסומה.
המערה הזו נקראת 'מערת הנזירים'. יושבי המבצר היו יורדים למערה זו מספר פעמים ביום במטרה להתפלל ולהתבודד.
ניפגש בשבילים!