שביל הבורות והבארות
המלצת מסלול של אביעד דמביץ, רכז הדרכה בבית ספר שדה "שער הגיא".
בימים אלו, ימים ראשונים של אביב, זה הזמן לצאת לשפלת יהודה – חבל ארץ במרכז הארץ שהפך בשנים האחרונות לאחד האזורים המטוילים ביותר במדינת ישראל. אחד המסלולים היפים לתקופה זו הוא שביל הבורות והבארות שביער בריטניה, מסלול השופע בפריחה ובסיפורי תנ"ך מרגשים, וכן בתצפית לעבר עמק האלה ומישור החוף.
לתחילת המסלול פונים בצומת שריגים הסמוכה לישוב ליאון/שריגים פונים מערבה לכביש 353 ולאחר כ-2 ק"מ נראה מצד ימין של הכביש חניון קק"ל קטן עם מספר פסלי כבשים..
בחניון עזקה נשאיר רכב נוסף שיחזיר אותנו בסיום המסלול לנקודת ההתחלה. לחניון עזקה נגיע מכביש 38 בו נפנה מערבה בצומת תל עזקה. לאחר 1 ק"מ נפנה דרומה לפארק בריטניה, ולאחר 1 ק"מ נוספים נפנה שמאלה כעבור כ-700 מטרים נגיע לחניה שלמרגלות התל.
נחזור לתחילת המסלול ונתחיל ללכת על שביל עפר לאורכו של שביל ישראל, ברקע יופיה המדהים של השפלה נפרש לפנינו. מה מיוחד בשפלת יהודה שהפך אותה לאתר כל כך מטויל? מעבר להיותה פנינת ארץ בלב מדינת ישראל, מסתבר שאזור זה הוא נקודת חיבור חשובה גם לצומח, תנאי האקלים הקיימים כאן מאפשרים למגוון נרחב של צמחים להתקיים ולהתאקלם במקום ובזמן ההליכה ניתן לראות צמחים אופייניים להר, מצד שני צמחים המתאימים למישור החוף אך גם צמחי מדבר. לכן לאורך המסלול נפגוש פרחים רבים ממינים רבים, לכן מומלץ להביא מגדיר פרחים..
לאחר 500 מטרים נפנה מזרחה לסימון אדום (עדיין גם שביל ישראל), אך לאחר 500 מטרים נוספים נמשיך עם השביל האדום ונעזוב את שביל ישראל.
לאורך הדרך נעבור בין גתות עתיקות בהן ייצרו בעבר יין, בורות מהן שאבו מים ונוכל לדמיין את חייהם של האנשים שחיו פה.
לאחר הליכה של 1 ק"מ נגיע לצומת שבילים, בה נעזוב את הסימון האדום ונלך 1 ק"מ בשביל הירוק עד חניון עזקה שלמרגלות התל.
נעפיל לתל עזקה הצופה לעמק האלה, אתר הקרב המפורסם בין דוד לגולית. למרגלותינו נוכל לראות את הדרך העוברת לאורך עמק האלה ועולה לעבר גוש עציון והרי חברון, דרך הקיימת מהעת העתיקה עד היום הזה. נוכל לדמיין את עם ישראל, מגיעים מכיוון הרי יהודה לעומת הפלישתים המגיעים ממישור החוף, ארץ פלשת ונפגשים בנקודה הזו. הקרב בין דוד לגוליית מייצג את המלחמה בין יושבי ההר ליושבי מישור החוף, בין ישראל לפלישתים. מומלץ לפתוח את התנ"ך לקרוא את הפסוקים וממש לראות בעינינו את דוד הקטן מביס את גוליית הענק.
המילה "שפלה" מציגה למעשה יחסיות בין מקום גבוה למקום נמוך-שפל, ואכן שפלת יהודה נמוכה ביחס ליושבים בהר. מעניין מה היה קורה אילו יושבי מישור החוף היו נותנים שם לאותו חבל ארץ, כיצד הם היו קוראים לו? אולי "הררי" (תחשבו על כך). בין כך ובין כך, השפלה הנה חיבור בין מישור החוף להר, או אולי ניתן להגדירה כ"קו גבול" היוצר חיבורים וחיכוכים בין הצמחים השונים, אך גם בין בני האדם, זהו אופייה המיוחד של שפלת יהודה.
"ויקח מקלו בידו ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר לו ובילקוט וקלעו בידו ויגש אל הפלשתי.." שמואל א, י"ז.
צילום: אביעד דמביץ
